שיני בינה הם הטוחנות האחוריות .לעיתים קרובות יש צורך לעקור אותם הסיבות הנפוצות לעקירת שיני בינה הם :
חוסר מקום – עקב האבולוציה הלסת קטנה ונוצר מצב שאין מספיק מקום בקשת השיניים לשיני הבינה עקב כך שיני הבינה בוקעות באופן חלקי או נתקעות בשן הטוחנת השניה, כאשר שן הבניה לא בוקעת כשורה נוצר כיס בחניכיים המזדהם וגורם לנפיחות ,כאבים ,עששת, מחלת חניכיים.
כאשר מאובחן מצב בו אין מקום לבקיעה תקינה של שיני הבינה כדאי לעקור את שיני הבינה בגיל צעיר בתקופה זאת העקירה קלה יותר ובטוחה יותר מכוון ששורשי שן הבינה עדין לא סיימו את התפתחותם והם קצרים ורחוקים מתעלת העצב .
עקירות שיני בינה הן פעולות כירורגיות שלעיתים קרובות מורכבות ורצוי שיבוצעו בידי מומחה לכירורגית פה ולסתות .
יש מצבים נדירים בהם מבצעים
עקירה חלקית – כלומר משאירים את החלק הקרוב של השורש בעצם הלסת .
לצורך עקירת שיני בינה יש צורך בצילומי רנטגן בדרך כלל
צילום פנורמי ובמקרים בהם חשוב לראות היטב את הקרבה לעצב מבוצע
סיטי דנטלי המדגים את שרשי שן הבינה ותעלת העצב
לפני העקירה יש צורך לחתום על טופס הסכמה מדעת לעקירה . לעיתים יש צורך בכיסוי אנטיביוטי ומתן מנה של סטרואידים לצורך צמצום הנפיחות והכאב .
סיבוכים
כאמור עקירות שיניי בינה הם לעיתים פעולה כירורגית הדורשת חתך הפשלת החניכיים הסרת עצם ופיצול השן . עצם הפעולה גורמת אחר כך לנפיחות וכאב בד"כ משכי כאב סטנדרטיים מספיקים .כלכלה רכה וקירור מקומי.
"מכתשית יבשה " תופעה ידועה של הפרעה מקומית בריפוי הגורמת לכאבים אשר מתחילים לאחר יום או יומיים . הטיפול הוא ע"י הרןפא הכולל שטיפות הנחת חומר מרגיע מיוחד במכתשית העקירה .הכאבים חולפים לאחר מספר ימים .
